<h1>סידור רבינו סעדיה גאון</h1>
<h2>דף כ.</h2>
והחלק השני הוא ראש חדש ונחוץ שנזכיר את דיניו. ונאמר שהיום הזה יחול במשך השנה לא פחות מט"ז יום ולא יותר מעשרים יום, וזה מפני שיש חדשים שמספר ימיהם כ"ט יום וראש החדש שלאחר כך הוא יום אחד, ומהם שמספר ימיהם ל' יום וראש החדש הבא אחריהם הוא שני ימים. וחדשי השנה הפשוטה י"ב חדש, מהם עשרה קבועים, חמשה כ"ט כ"ט וחמשה ל' ל'. ניסן ל' אייר כ"ט סיון ל' תמוז כ"ט אב ל' אלול כ"ט תשרי ל' טבת כ"ט שבט ל' אדר כ"ט. אבל מרחשון וכסלו לפעמים שלמים לפעמים חסרים ולפעמים כסדרם, כפי מה שמחייב חול שנת הירח בעלת השברים בחודש תשרי. והשנה המעוברת י"ג חדש, אדר ראשון ל' ואד"ש כ"ט ולכן יהיה ראש חדש אדר ב' שני ימים וראש ניסן יום אחד. וחודש תשרי יצא מסדר תפלות ראשי החדשים מפני שהוא מועד ונשארו האחד עשר או השנים עשר. ואם שני החדשים חסרים והשנה פשוטה, יהיו הימים שסודרה להם התפלה הזאת ששה עשר. ואם הם שלמים והשנה מעוברת, יהיו הימים שזאת היא תפלתם עשרים.
<h2>דף כח:</h2>
ומי שברך צבור אחד ואח"כ בא לצבור שני או שלישי יכול לברך אותם, ואפילו אם הצבור השני והשלישי מתפללים דוקא אותה התפלה כמו הראשון כלומר תמיד או מוסף, אין בכך כלום.
<h2>דף כט:</h2>
ואם קידש בביתו ואחר כך בא אחד מבני ביתו או משרת או פועל, מותר לחזור על הקידוש ויקדש אפילו חמש ועשר פעמים.
<h2>דף לב:</h2>
ואנחנו חייבים להתפלל בכל ראש חדש ארבע תפלות. תפלת הלילה ושחרית ומוסף ומנחה. ומזכירים ר"ח בברכת רצה בשלש התפלות בזה שאומרים אלהינו ואלהי אבותינו יעלה ויבוא כפי שרשמנו בברכת המזון. ואין לו קידוש על היין. ואחרי תפלת הבוקר קוראים מקצת ההלל כפי שאתאר בשער הפסח.
<h2>דף לה.</h2>
וכן דרך מוסף כל חג, בשינוי הפסוקים כפי המתאים לו. ואם חל פסח להיות בשבת יצרף את השבת אתו באתה בחרתנו, ויקדים את פסוקי השבת ר"ל וביום השבת ועולת שבת ויאמר זה קרבן שבת קרבן היום נאמר ויאמר פסוקי [מוסף] החג. וכן דרך מוסף כל חג שיחול להיות בשבת, בשינוי הפסוקים כפי המתאים לו. ורבים מחברינו אינם אומרים כלל פסוקים במוסף מפני שחוששים מן הטעות בפסוקים, והם אומרים על ידי משה עבדך ואח"כ אומרים מלך רחמן רחם עלינו, וזה מספיק בודאי, אבל אם מישהו למד פסוקי כל חג וחג בעל פה בלי להחליף, אמירתם בזהירות עדיפה מהשמטתם. ובשני הימים הראשונים אומרים ד' הפסוקים האלה כמו שרשמתי, אבל בששת הימים האחרונים אין אומרים מהם אלא והקרבתם אשה בלבד.
ותפלת מוסף [ר"ח] גם היא ז' ברכות מגן ומחיה והא—ל הקדוש, והברכה האמצעית ראשי חדשים לעמך נתתה וכו', והיהודי צריך להסדיר לו את התפלה הזאת לפני שיתפלל, וכן כל תפלה שלא אמרה שלושים יום או יותר כגון תפלת הפסח ושל כל החגים, וכן מסדיר אותה החזן בפני הקהל.
